מדובר במצבה אחת ליד השניה לשני בני זוג. המאפיין העיצובי המרכזי של מצבות מסוג זה הוא גורם מחבר בין שתי המצבות. זה אפשרי בעזרת ריצוף. אבן ראשה גדולה משותפת לשתי המצבות. עיצוב דומה לשתי המצבות ועוד.

המצב הרווח כיום, הוא בניה של מצבה אחת גדולה במידות כפולות. עם אבן ראשה מחברת. ושתי פלטות שוכבות. האחת לנפטר והשניה לבן הזוג שבחיים. יש להקפיד על בניה נכונה שהרי אחרי 120 יש לפרק את הפלטה לקבורת בן הזוג.

אפשרות נוספת היא בניה של מצבת יחיד על הקבר הנוכחי. וחיבור החלקות באמצעות שורת הבניה הראשונה – הפנל. הפנל הוא כפול בגודל והוא תוחם גם את החלקה השמורה. בחלקה השמורה אפשר לבנות ספסל נאה. לשתול צמחים, או רק לפזר טוף או חצץ.

אפשרות אחרת היא בנית שתי מצבות זהות נפרדות, כאשר הגורם המחבר בינהן הוא ריצוף בלבד.

קיימות הרבה דוגמאות יפות למצבות אלה. כאשר אני פוגש את המשפחה אני מגיע עם טאבלט עם תמונות רבות, וביחד מעצבים את המצבה הייחודית לנפטר.

אני אציין שוב את ההחלטות שאעזור לכם לקבל: מהו מבנה המצבה. סוג האבן. סוג האותיות. והאם לעטר את המצבה או לא?

אתם מוזמנים ליצור קשר בכל שאלה שתרצו.